הקדמה וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל, (ויקרא י"ט), הה"ד עץ חיים היא למחזיקים בה. (מד"ר פ' קדושים). ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה. (ירמיה ב'). אשה כי תזריע וילדה זכר. הה"ד תן חלק לשבעה וגם לשמנה תן חלק לז' אלו ימי נדה, וגם לשמנה אלו ימי מילה, אמר הקב"ה אם שמרת ימי נדה אני נותן לך בן ואתה מולו לח' ימים. (מד"ר פ' כי תזריע). יתברך הבורא ויתעלה היוצר אשר יצר את האדם בחומר וברוח, ואזהרה על הרוח שלא להכניע את עצמו לפני החומר, ואזהרה על החומר שלא יתנשא על הרוח להשתרר, ורק הרוח הטהרה יהי' המושל להורות את הדרך הישרה, - והוא הדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם. הנה ידוע ומפורסם כי החינוך עומד בראש להיישיר לאדם את הדרך הישרה והנכונה, כמו שאמר החכם מכל אדם חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, - ונשאלה לחכמים ולנבונים, מאימתי התחלת החינוך לבני הנעורים, זה אומר בכה וזה אומר בכה, והחכם האמתי אמר כי לכל הזמנים שקבעו כבר איחר המועד, - ואמר הוא כי התחלתו של החינוך נדרש גם קודם צאתו לאויר העולם, ותמהו, היתכן? והשיב כי ההכשרה להחינוך נדרש להאם באיזה אופן מוכשרת לקבל צורת הולד. וזהו האמת, וזה מתאים לתורתינו הקדושה מהריבוי אזהרות להאשה באופן טהרתה טרם הוכשרה לקבל צורת הולד, - והנה אף שכל דיני התורה גזרה היא, ואין לבקש אחרי טעמים, אבל עכ"פ רמז יש בה, - והיינו כי בזה שהרבתה התורה שתהי' האשה נקייה מנדה וזיבה, - ותבוא אח"כ במקוה כשרה בטהרת הטבילה, ומובן כי כל אלו ההכנות הוא מטעם כי נדרש הכנה גדולה עבור הלידה בהילד, שיולד בצורה נכבדה שיהי' מוכן לקבל חינוך טהור ונשגב. בוא וראה מעלת הצדיקים חכמי התלמוד עד כמה השתדלו לנשי ישראל שיולידו בנים טובים במעלות נשגבות (עי' ברכות כ'), רב גידל הוי יתיב אשערי טבילה, אמר להו חכי טבילו, והכי טבילו, אמרו לו רבנן לא קא מסתפי מר מיצר הרע, אמר להו דמיין באפאי כי קאקי חיורי, ר' יוחנן הוי רגיל דהוי קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה, אמר כי סלקו בנות ישראל ואתיין מטבילה מסתכלון בי, וניהוי להו זרעא דשפירי כוותי (וגמירי אורייתא כוותי, ב"מ פ"ד), וזהו כי ראו חכמינו ז"ל כי הטבילה המכשרת הטהרה היותר חשובה לפי דת תורתנו הקדושה, היא היא המביאה להילד הנולד ביתר כשרון להיות צורה מוכנת לקבל החינוך הטוב, אדם המעלה, ומטעם זה מצאו רבותינו להשגיח על הטבילה שתהיה כדת של תורה, וזהו שעשה רב גידל שלא חס על כבודו להמציא עצמו בין הנשים בשעת הטבילה, וגמר להו הכי טבילו והכי טבילו, - ור' יוחנן המציא עצמו בין הנשים בכדי שישימו הנשים עיניהם עליו בכדי להכשיר את הדור יבוא באנשים נאים וגמירי אורייתא, - וזהו כי ברוב חכמתם הבינו כי מזה הזמן מתחיל החינוך הטוב, - ומרוב אהבתם לעם ישראל השליכו כבודם מנגד רק למען להרבות כבוד לעם ישראל באנשים ונשים שיהיו לתפארת לעמנו, - וגם למען שלא יולדו לעם ישראל אנשים פגומים אשר אינם מקבלים החינוך הטוב ומחללים שם שמים בפרהסיא ח"ו. ודלא כחוקרי זמננו שאומרים שיספוק זה שמתחילין החינוך בבתי הספר, - וטעות הוא בידם כי החינוך הזה בא באיחור הזמן, - כי אם נולד בחסרון טהרה, הנה החינוך הטוב מהם והלאה, - מטעם כי נפשם לא מטוהרה, ואם נפשם פגומה הנה הם הם הדורשים רק הערב והנעים, וכל מה שעושים להנאת עצמן עושים, ותמיד יכריע החומר את הרוח. ורבים חושבים כי הלימוד בנימוסי חוקרים חדשים אשר עשו להדריך את ילדי הנעורים, אשר הם נימוסים טובים, ובזה אומרים להתיצב האדם על דרך טוב ומועיל, - אבל הנסיון הורה כי מעלו בו מעל. והנה החוקרים הנאמנים יודעים היטב עד כמה קשה הדבר שיהיה האדם על צד הטוב, ועד כמה כבד הדבר לעשת רסן להיצה"ר הטמון בלב האדם פנימה, או כמו שמכנים אחרים החיה שבאדם, אשר אין גבול לתשוקת החיה הלזו, - ולזה הועיל טהרת המשפחה, - ולזה הורה הנסיון מדור דור מאז היה ישראל לגוי.